הרשמה לניוזלטר מקצועי חינם
שם:
דואר אלקטרוני:
 
בדיקות קונסטרוקציה למתקנים ובמות
אנו מבצעים בדיקות קונסטרוקציה לבמות ומתקני במה, הבדיקות מתבצעות ע"י מהנדסי החברה.
 
  • ברחבי הארץ מאילת עד קרית שמונה.
  • בדיקות קונסטרוציה  לאירועים בחו"ל.
  • בדיקות מקדימות וממונה בטיחות במהלך כל האירוע.
  • בדיקות לביתנים בתערוכות.
  • בדיקות למתקנים מתנפחים, למתקני טרפז, שלטים, מסכים, תאורה וכו...
  • בדיקות מהנדס חשמל.
  • בדיקה של בודק מתקני הרמה מוסמך.
  • בדיקות טכנאי גז.
  • מהנדס מזון.
  • ועוד'...
 כיוון שהחברה מנוהלת ע"י אינג' רמי שמש - מהנדס אזרחי רשוי - בעל יכולת החתימה הגבוהה ביותר,המהנדסים שלנו מפוקחים על ידו ומקבלים בכל רגע נתון את מלוא ההנחיות המדויקות, ובמידת הצורך אינג' רמי שמש מבקר אף הוא באתר.
 
לנושא בדיקות הקונסטרוקציה חשיבות רבה, המתחילה עוד בשלב התכנון של האירוע ומסתיימת בבדיקות הסופיות באתר:
 
אוהלים - אוהל הינו אלמנט בעל רגישות למספר רב של נושאים אותם יש לבדוק בשטח:
  • האוהל רגיש לפני שטח לא ישר - קשה מאוד לייצב אוהל על שטח שאינו ישר, במקרים כאלו קיימת  חובה על בניית משטח במה מפולסת ועליה מתקינים את האוהל. מנסיוני הרב בתחום ראינו אוהלים רבים המותקנים בשיטה זו וקיימת חשיבות מכרעת לעגן את האוהל בצורה נכונה אחרת האוהל + הבמה עלולים להתעופף ברוח.
  • תליית משקלים בתוך האוהל - האוהל בגלל צורתו ובתלות במפתח, אינו מיועד לתליית משקלים גדולים בתוכו, באוהלים הגדולים ניתן לתלות באומצע המפתח בראש הרכס וגם ברבע המפתח, באוהלים קטנים ניתן רק בראש הרכס. תליית משקל חייבת להתבצע לפי הנחיות יצרן ובהתאם לחישובים סטטים של מהנדס קונסטרוקצייה במידה ואין נתוני יצרן על המשקלים המותרים לתלייה. עוד בשלבים ההתחלתיים של בניית תוכנית הבטיחות לאירוע יש לאסוף את כל הנתונים של המשקלים המתוכננים להיות באוהל ולבדוק האם המשקל לא חורג מהמשקל המאושר ע"י היצרן. דבר זה מונע בעיות רבות ביום האירוע כשמגיע המהנדס לבדיקה ורואה כי קורות ומסגרת האוהל קיבלה דפורמציה גדולה עקב העומס ומבקש להפחית משקל....
  • האוהל הנוי מסגרות המקבילות האחת אל השניה - האוהל חזק מאוד עם כיוון המסגרות אך חלש בכיוון הניצב להן. ולכן קיימת חשיבות מכרעת על בדיקת הימצאות כבלי האלכסון באוהלים המתחילים בבסיס האוהל וממשיכים דרך התקרה ועד לבסיס האוהל בצידו השני. רק כבלים אלו מונעים את קריסת האוהל הניצב לכיוון במסגרות, במידה ומגיע לבדוק אדם לא מקצועי לולא מנוסה בתחום ו"מפספס" פרט חשוב זה הדבר יכול לפגום קשות ביציבות האוהל.
  • משקולות - אוהלים מוגדרים כמבנה "קל", כלומר, משקלם העצמי יחסית לנפחם קטן מאוד, ולכן אנו מייצבים את האוהלים ע"י משקולות בטון, חביות מיים ובזנטים אל הקרקע. האוהל העל הרגישות הגבוהה ביותר הינו אוהל הסגור משלוש ציידיו ודופן אחת פתוחה, ברגע שמגיעה רוח למבנה כזה היא נכנסת לאזור "מוקף" ואין לה לאן לצאת והיא מנסה להרים את כל המבנה כלפי מעלה. כאן נכנס תפקיד  המשקולות לתוקף, עומסי הרוח בעיקר בקו החוף שם מגיעה הרוח לעומס של 120 ק"ג לכל מ"ר אוהל, באזור מסדרון ירושלים ואזור הביקעה, עומס הרוח מכיע לכדי 135 ק"ג לכל מ"ר אוהל, עומסים אלו נלקחים ממפת רוחות רשמית המפורסמת בתקן 412 - תקן רוח. העומסים הם גדולים ולעיתים המשקולות הנצרכות לייצוב המתקן עומדות על מאות ק"ג.
גשרי תאורה וטראסים - מבחינה קונסטרוקטיבית אלמנטים אלו הינם אלמנטים פשוטים מאוד הבנויים בחתכים שונים: מרובע, מלבן, משולש וכו'.
גשרי התאורה עשויים על פי רוב מאלומיניום והגשרים הגדולים (בעלי חתך גדול) עשויים מפלדה.
חשוב לציין כי חוזק הפלדה גדול פי 3 מחוזק האלומיניום והאלומניום הינה מתכת מאוד רכה ופריכה (פריך=נוטה להיסדק ולהישבר כדוגמת זכוכית).
בשוק קיימים כיום מספר יצרנים לטראסים במידות שונות, כל יצרן מפרסם "טבלאות יצרן" לכל סוג של טראס. בטבלאות אלו היצרן מפרסם את הנתונים הטכנים של המוצר כתלות במפתח ובעומס המותר.
במסגרת הבדיקות שאנו עורכים עוד בשלב המוקדם של איסוף במידע על האירוע, אנו בודקים את הצרכים של ההפקה לנושא תאורה והגברה באירוע ובודקים האם הטראס המתוכנן מתאים מבחינת נתוני היצרן לעומסים המתוכננים. חשוב מאוד לבדוק את הדברים הללו עוד בשלב התכנוני ולא באתר לאחר התקנת המערכת וציוד התאורה. זכורים לי מספר אירועים שבהם הגענו לבדיקה בשטח והסתבר כי העמיסו על הטראס יותר ממה שהיצרן מרשה וניתן היה לראות זאת ע"י שקיעה גדולה מהרגיל בטראס, דבר שהוביל להורדת ציוד תאורה והגברה או להקטנת המפתח בכדי לאפשר את הצבת המשקל הרצוי.
לעיתים אנו מתקלים באירועים שבהם יש צורך להתקנת גשרי תאורה במפתחים הגדולים ממה שהיצרן מאפשר בטבלאות שלו, במקרה כזה ע"י תכנון נכון שבו מתמחה המשרד, אנו מרכיבים מעין "קורה מרוכבת" הבנויה מספר אלמנטים יחד בעלי גובה סטטי שקיל לקורה גדולה בהרבה מכל אחד מהקורות המרכיבות את הטראס שקיבלנו. דוגמה טובה לכך - האירוע של העצרת המרכזית בהר הרצל בירושלים, שם הותקן גדר תאורה בעל מפתח גדול מאוד שחורג מטבלאות היצרן, חברת "אירגוני במות" פנתה למשרדנו לקבלת הנחיות ברורות לאופן התקנת המתקן עם הציוד העומד לרשותה.
פרט חשוב נוסף בנושא הטראסים הינו הבדיקה הוויזואלית, למרות שזה נשמע טריוויאלי ופשוט, חשיבותו רבה, זכורים לי מספר אירועים שבהם נתגלו סדקים בטראס שהובילו כדוגמת אירוע "כוכב נולד" במרכז הירידים להזמנת מנוף שתמך בפינת הטראס האחורית כל זמן האירוע, או באחד מאירועי הקרקס שבהם נתגלה כי הקורנר (אלמנט פינה בטראס) הינו שבור, במקרה זה נאלצו בעלי הקרקס לפרק את כל התאורה וההגברה מהטראס, לתמוך את הטראס ולהחליף את הפינה השבורה.
 
 מסכי הקרנה - מתקנים אלו הינו הבעיתיים ביותר באירועים ההמוניים, מתקניםאלו בגלל משקלם הקל ושטח הפנים הגדול שלהם מהווים "מפרש רוח". לפי טבלאות של תקן רוח (ת"י 414) לאורך קו החוף הכוח שהרוח מפעילה על אלמנטים הינו 120 ק"ג לכל מ"ר, באזור מסדרון ירושלים ואזור הבקעה עומסי הרוח מגיעים לכדי 135 ק"ג לכל מ"ר. ניתן לראות כי העומסים הינם גדולים מאוד.
קיימים סוגים שונים של מסכים, החל מהקטנים והנפוצים בגודל של 4X3 מ' וכלה במסכים מתנפחים עליהם מקרינים סרטים בפארקים ובחופי הים בגדלים של 18X11 מ', במסכים הגדולים עומסי הרוח מגיעים לכדי מספר טונות וקיימת חובה ליצבם ע"י משקולות מתאימים הן מצידם האחורי והן מהקידמי, בדר"כ ע"י 4 משקולות.
 
במות לאירועים - קיימים בשוק שני סוגים נפוצים של במות לאירועים:
  1. במות פודיומים - במות אלו בנויים מיחידות בסיסיות של 122X244 ס"מ או במידות "עגולות" של 120X240 ס"מ, אלמנטים אלו עברו שידרוג בשנים האחרונות והחברות שבונות במות עברו לפודיומים מפרופילים של 25X50 מ"מ המסוגלים לקבל עומסים של 750 ק"ג לכל מ"ר כפי שדורש תקן עומסים בישראל (ת"י 414). פרופילים "ישנים" נבנו מפרופילים רטנים יותר 20X40 מ"מ המסוגלים לקבל עומסים של 200-250 ק"ג לכל מ"ר וכיום הם משמשים לריצוף שטחים בעלי גובה נמוך (0-20 ס"מ) ולא כמות למופעים.
  2. במות לייהר - במות אלו הינן חדשות יחסית בארץ ומהוות שידרוג משמעותי לבמות הפודיומים הקיימים כיום. במות אלו בנויות מצינורות מתכת המתחברות יחדיו בנקודות צומת יעודיות וכך ניתן להרכיב במה כמעט בכל גובה וגודל ועקב פטנט מיוחד של רגל טלסקופית ניתן לגשר על כל תנאי השטח.
לכל שיטת בניה יש את היתרונות והחסרונות שלה, בבמת הפודיומים חשוב מאוד להקפיד על תחזוקה נכונה ועל המצאות כל ה"אוזניים" המקשרות בין כל פודיומים סמוכים (כחלק משיטת החיבור בין האלמנטים). באירועים שבהם רחבת ריקודים הבנויה מאלמנטים אלו חשוב מאוד להקפיד כי בכל נקודת צומת של 4 פודימים, יותקנו לפחות שני גדלי תמיכה אל הקרקע ולא רק רגל אחת כנהוג, דבר זה מנטרל את האפשרות של כשל ב"אוזני" תמיכה ושקיעת הפודיום באמצע אירוע.
המהנדס המגיע לבדוק את הבמה אינו ניכול לבדוק את כל אוזני התמיכה והחיבור של הפודיומים, הוא בודק הימצאות של הרגליים ושל אלמנטי היצוב של הבמה כדוגמת אלכסוני העץ או המתכת, אך אין באפשרותו לבדוק האם קיים כשל כל שהוא בכל אחד מהפודיומים. זכורים לי 5 אירועים שונים (בינהם החברות המובילות בענף) שרגל של פודיום חדרה את המשטח העליון של העץ והובילה לכשל באמצע רחבת ריקודים באמצע אירוע.
באופן כללי המות הפודיומים טובות לשימוש כבמות או לפילוס הפרשי גבהים של עד 200 ס"מ בקירוב, בגבהים גדולים יותר עוברים לשיטת לייהר.
 
בבמות הלייהר, הנפוצות ביותר בבניית במות גדולות המשלבות גם קיר גב אחורי, קיימת חובה על התקנת משקולות לייצוב עקב עומסי הרוח, קיר אחורי המגיע למפתחים של 20 מ' ולגובה של 8-10 מ' מקבל עומס של כ-20 טון לפחות, עומסים אלו חייבים לעבור לאדמה ולנקודות עיגון יציבות. עקב תכנון נכון מבעוד מועד של משרדנו, תכנון כמות המשקולות נעשה עוד בשלב תכנון האירוע. לעיתים אם הדבר לא נעשה בשלב זה לא ניתן להכניס משאית עם מנוף אל מאחורי הקיר האחורי והדבר עלול להוביל לכשל.
 
 מורשי חתימה:
חשוב לציין כי קיימים מספר גורמים המורשים לחתום על במות ומתקני קונסטרוקצייה.
נכון להיום האנשים היחידים המורשים מבחינת החוק לחתום על קונסטרוקצייה הינם מהנדס בניין (קונסטרוקצייה) או הנדסאי בניין בלבד.
הנדסאי בניין - בעל תעודה זו רשאי לחתום על שני סוגים של מבנים:
  1. מבנה פשוט בל קומה אחת במפתח של עד 12 מ' ובגובה של עד 5 מ'.
  2. מבנה פשוט עד לגובה 4 קומות (13 מ') ובמפתח בין עמודים של עד 6 מ'.
אסור להנדסאי בניין לחתום על מבנים מרחביים כדוגמת קיפות ו-DOME.
אסור להנדסאי לחתום על מבנה טרומי או ציבורי מכל סוג שהוא.
 
מהנדס בניין - קיימים שני סוגי רשיונות בהנדסה:
  1. מהנדס רשום - מהנדס שסיים את חוק לימודיו, בשלוש שנים לאחר מכן (תקופת ההתמחות) נקרא מהנדס רשום והוא בעל זכות חתימה המקבילה להנדסאי בניין בלבד.
  2. מהנדס רשוי - מהנדס זה לאחר תקופת ההתמחות, לאחר שהגיש בקשה לרשם המהנדסים והאדריכלם, מקבל תעודה של רשוי והוא לא מוגבל מבחינת זכות החתימה שלו והוא יכול לחתום על כל מבנה בכל סדר גודל.
 בפקולטה להנדסה אזרחית הטכניון בחיפה, בכדי לקבל תעודה נדרש הסטודנט לבחור שני מסלולי לימוד של מקצועותשונים הנקראים "אשכולות" לימוד. עד שנת 2000 סטודנט יכל ללמוד "אשכל" מקצועות בתחום של הנדסת סביבה (טיפול בשפכים, הנדסה סניטרית וכו') ו"אשכל" בניהול אתר בניה, ולחתום על "קניון ומגדלי עזריאלי", דבר זה הביא את רשם המהנדסים להחלטה חשובה שבה מהנדס הרשאי לחתום על מבנים יהיה מהנדס שתחום לימודו היה "שרשרת כפולה במבנים בלבד!
בעקבות כך נפתחו מדורי רישום מיוחדים לענף הבניה אצל רשם המהנדסים והאדריכלים ורק מי שרשום במדור מבנים (תכנון קונסטרוקצייה) רשאי לחתום על מבנים. כל מהנדס אחר או הרשום במדור אחר לא רשאי לחתום על מבנים כלל.
חשוב מאוד לציין כי החובה על בחירת המהנדס שיחתום על האירוע או המתקן יהיה מהנדס הרשוי ע"י רשם המהנדסים והרשום במדור מבנים בלבד.
 
 
לקריאת כתבה בנושא מהנדס רשוי מהנדס רשום או הנדסאי בניון - לחץ כאן
 
לפרטים נוספים אנא צרו עמנו קשר ונשמח לעזור.
 
צור קשר מהיר
* שם
* דוא"ל
* טלפון
הודעה
 

טלפון: 03-7647000 פקס: 03-7647001 דואר אלקטרוני:  office@rsgd.co.il                                           
כתובתינו: ד"ר אלי תבין 9 תל אביב 69629
                 ©כל הזכויות שמורות לחברת רשגד בע"מ                                                                    
099logo.png